<h1>חוקות הדיינים סימנים קפ"ג—קפ"ד</h1>
<h2>דף כד:</h2>
כל דיין צריך לידע מי הם אותם שהם פסולים להעיד מחמת פסולת שבהם או מחמת קורבה או מחמת נגיעת עדות או מי הם אותם שהם כשרים להעיד. אלו הם הפסולים להעיד מחמת פסולת שבהם המשחק בקוביא והמלוה בריבית ומפריחי יונים והגזלנים והחמסנים והרועים והגבאים והמוכסים והאוכל נבילות וטריפות וכל מי שרגיל להוציא שם שמים לבטלה בין בשבועת שוא בין בשבועות אחרות וכל שעבר שום עבירה בפרהסיא בין שהוא של תורה בין שהוא דרבנן והאוכל פת בשוק ועם הארץ שאינו במקרא ובמשנה ולא בדרך ארץ. ועכשיו נפרש כל או"א המשחק בקוביא היינו המשחק בחתיכות של עץ וה"ה לאבן, ולא המשחק בקוביא בלבד אמרו שהוא פסול אלא אפילו המשחק בקליפי אגוזים ורמונים הוא פסול בין לדון בין להעיד, והמלוה בריבית א' המלוה וא' הלוה שניהם פסולים ואם ריבית קצוצה היא הרי הם פסולים דאורייתא ואם הוא אבק ריבית הרי הם פסולין מדרבנן, ומפריחי יונים כגון שהתנו ביניהם ואמרו זה לזה אם יקדים לעוף יונך ליוני אתן לך כו"ך ולא יונים בלבד אמרו אלא אפילו הממרין בהמה חיה ועוף וא"ל כל הקודם לחבירו או כל הרודף לחבירו יטול בעליו את שניהם או שיתנו לבעליו כו"ך מעות וכן בכל כיוצא בשחוק זה ולא אמרי' שהם פסולים אלא דוקא כשאין להם מלאכה אחרת דהואיל ואין עוסקים בישובו של עולם הרי הם בחזקת שאוכלים מן הקוביא או מן השחוק והרי הוא כגזל והואיל וחימוד ממון מעביר אותם על דברי תורה הרי הוא רשע בחמס ופסול לעדות שנא' [שמות כ"ג] אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס, וג"כ הוא פסול לדון מפני שנוטה אחר הבצע, אבל אם יש להם מלאכה אחרת הרי הם כשרים בין לדון בין להעיד. הגזלנים היינו הגוזל מציאה מיד חרש שוטה וקטן ואעפ"י שהם לא זכו באותה מציאה כלל חז"ל גזרו שכל הגוזל אותה מידם שיהי' חשוב כגזל גמור ושיהי' פסול בין לדון בין להעיד. והחמסנים היינו הלוקח קרקע או מטלטלין שלא ברשות הבעלים אעפ"י שנותנים הממון חז"ל גזרו עליהם שיהיו פסולים בין לדון בין להעיד והרועים אחד רועה בהמה גסה וא' בהמה דקה של עצמו ובמקום שיש להם שדות וכרמים לישראל וחז"ל גזרו עליהם שיהיו פסולים מפני שחזקה היא שפושטין ידיהם בגזל ומניחים בהמתם לרעות בשדות ובכרמים ובפרדסאו' של ישראל לפיכך אמרו ז"ל דסתם רועים פסולים ומגדלי בהמה דקה בא"י פסולים אבל בחו"ל כשרים. והגבאין היינו גבאי מס המלך וגזרו עליהם חז"ל שיהיו פסולים משום שלוקחים יותר מן המס הקצוב ומ"מ מסתמא כשרים הם עד שנדע שלקחו אפילו פעם א' יותר על הראוי הקצוב להם לגבות כך מפו' במס' סנהדרין בפ' דיני ממונות זה בורר, זה הכלל כל מי שהוא עובר על ד"ת נקרא רשע והרי הוא פסול לעדות דכתי' אל תשת ידך עם רשע וכל מי שהוא עובר על דברי חכמים הרי הוא פסול מדרבנן. עבר על ד"ת כיצד אכל בשר בהמה בחלב או שאכל שקצים ורמשים וכל כיוצא בהם שהוא אסור מן התורה ה"ז פסול לעדות מן התורה אבל אם אכל בשר עוף בחלב או שחלל יו"ט ב' של גליות או שלבש בגד צמר שהוא תפור בחוטי פשתן וכיוצא בו הרי הוא פסול לעדות מדרבנן וזה החילוק שיש בין למי שהוא עובר על ד"ת למי שהוא עובר על דברי חכמים דכל מי שהוא עובר על ד"ת בדברים פשוטים בפני כל אדם שהם אסורים כגון שנשבע לשקר או לשוא או שגנב או שגזל או שאכל נבילה או כל כיוצא בזה אם יש עדים והעידו עליו שעשה עבירה פלוני' אעפ"י שלא התרו בו ולא הכריזו עליו בב"ד שהוא פסול כל מה שהעיד מאותו יום ואילך הוא בטל ואין עדותו עדות עד שיחזור בתשובה, אבל אם ראוהו עדים שעבר על דבר שאיפשר לומר על העושה אותה עבירה שאינה עושה אותה אלא בשוגג לפי שלא היה יודע שהיה עושה איסורא צריכים העדים להזהירו ולומר לו שהוא אסור ואח"ך אם יעבור ויעשה אותה עבירה פסול. כיצד ראוהו קושר או מתיר בשבת צריכין להודיעו שהוא חילול שבת. וכן אם ראוהו שהוא עושה מלאכה בשבת או ביו"ט דשמא הוא שוכח ואם אח"ך עבר ועשה אותה מלאכה אעפ"י שלא הכריזו עליו בב"ד שהוא פסול לעדות ה"ז פסול לעדות מאותו יום ואילך עד שיעשה תשובה והמשחק בקוביא תמיד או שנעשה מוכס או גבאי של מס המלך צריכים העדים להודיע ולומר לו שהעושה דבר זה שהוא פסול לעדות מפני שרוב העולם אינם יודעים דברים אלו וכן כל כיוצא בזה וכל העובר על דברי חכמים צריכים העדים להודיע ולומר לו שאסור לעשותו ואם יעבור ויעשה אותו עבירה מכריזין אותו בב"ד או (בבו"ה) [בביה"כ] שהוא פסול לעדות ואם לא הכריזו עליו הרי הוא כשר לעדות והטעם הוא כדי שלא לאבד זכות העם שהרי לא ידעו שהוא פסול לעדות וגזלן דרבנן אותו שכתבתי למעלה צריך הכרזה וגזלן שהוא מן התורה אינו צריך הכרזה כמו שמפו' במס' סנהדרין בפ' דיני ממונות זה בורר וכך פסק ר"מ ז"ל בהלכות עדות בפי"ב [ה"א] ועם הארץ שהוא פסול לעדות כמו שמפו' במס' קידושין בפ"ק [מ' ע"ב] אעפ"י שלא הכריזו עליו ה"ז פסול לעדות כיון שפסולו הוא בגופו דומיא דגזלן מן התורה כמ"ש למעלה ואינו כשאר פסולין שהם מדרבנן שהם מחמת עבירה זה השיב לי מורי הרב ואם הוא בדרך ארץ אעפ"י שאינו במקרא ובמשנה ה"ז כשר לעדות כך הוא בפסחים בפ' ואלו עוברים [עי' מ"ט ע"ב]. והאוכל פת בשוק שהוא פסול לעדות מפני שדומה לכלב וכיון שאינו מקפיד על כבודו אין לו בושת לזלזל בעצמו ולהעיד עדות שקר כך מפורש במס' קידושין בספ"ק [שם] ודוקא כשאכל פת אבל פירות אינו נפסל בכך כן דעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל, ולא כמ"ש (רש"י) [ר"ח] ז"ל בשנטל משל אחרים ואכל פת בשוק אבל אם לא נטל אעפ"י שאכל בשוק אינו נפסל בכך והקשו עליו כמה קושיות אלא העיקר הוא כמ"ש. ומאימתי הוא חזרת בתשובה המשחק בקוביא משישברו מעצמם החתיכות של עץ במה ששוחקין ויחזרו בהם חזרה גמורה שלא יבואו לשחוק אפילו בחנם, ומאימתי חזרת בתשובה מפריחי יונים משישברו הכלים שצדין בהם העופות ויחזרו בהם חזרה גמורה ואפילו במדבר שהעופות מצויין שם והם הפקר לכל העולם לא יהיו עושין כן כך מפו' בפ' דיני ממונות זה בורר [כ"ה ע"ב], ומאימתי חזרת בתשובה מהנשבע לשקר או לשוא משעה שיבא לב"ד שאין מכירין אותו ויאמר חשוד על השבועה אני כך מפורש בירושלמי (בפ' דיני ממונות זה בורר) [שבועות פ"ז ה"ד] או שיתחייב בב"ד שבועה בממון הרבה וישלם ולא ירצה לישבע וכן טבח שהוא שוחט לעצמו ומוכר ויצאת טריפה מתחת ידו שהרי הוא בכלל אוכלי טריפה שהם פסולים לעדות כמ"ש למעלה, אם יראו במעשיו שכבר נתחרט על דעתו וילבש שחורים ויכסה שחורים וילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבידה בממון הרבה או שיוציא טריפה מתחת ידו מדבר חשוב ומשלו. וכן עד זומם שהוא פסול לעדות כמו שאני עתיד לכתוב לפנים ב"ה אם הלך למקום שאין מכירין אותו ונתנו לו ממון הרבה כדי שיעיד עדות שקר ולא רצה להעיד ה"ז ודאי עשה תשובה וכבר נתחרט על הרעה שעשה וכן בכל כיוצא בזה ובמקומות רבים אמרי' בגמ' דכל מי שנתחייב מלקות כיון שלקה בב"ד חזר לכשרותו שנא' [דברים כ"ה] ונקלה אחיך לעיניך ודרשו חז"ל [מכות כ"ג ע"א] כיון שלקה הרי הוא כאחיך אבל אלו הפסולין שאמרנו לעולם הם פסולים לעדות עד שנדע שחזרו בתשובה כל או"א לפי העבירה שעשה כמ"ש למעלה ואם באו עדים והעידו על א' שעשה מאלו העבירות שאמרנו ובאו ב' והעידו שעשה תשובה ה"ז כשר לעדות אבל אם באו שנים והסיטום ואמרו לא עשה עבירה זו ולא נפסל ה"ז ספק פסול ולפיכך לא יעיד ואין מוציאין ממון בעדותו ולא ידון עד שיודע לנו שעשה תשובה כך מפ' בפ' דיני ממונות זה בורר וכ"כ ר"מ ז"ל בה' עדות [פי"ב ה"ג].
